תהליך הטיפול בתשטיפים המכילים חומרי הדברה מתחיל מאיסוף התשטיפים בצורה מסודרת אל מיכל איסוף תחתי או עילי (בהתאם לתנאי השטח).

התשטיפים הם מי השטיפה בהם נשטפים מיכלי מטוסי הריסוס (או הטרקטורים) והם מכילים שאריות חומרי הדברה, חומרים אורגניים או כימיים המלווים את החומר הפעיל וכן חומרי ניקוי (כמו סבון או סודה קאוסטית) המשמשים לניקוי המטוס.

התשטיפים בסופו של דבר מכילים ערב רב של חומרים שונים. לא תמיד אנחנו יודעים מה הם החומרים הללו שכן עלולות להיווצר ריאקציות בין החומרים השונים וליצור חומרים אחרים או שהחומרים מתפרקים לתוצרי ביניים שונים.

ההתיחסות לטיפול היא על כן לפרמטר ה- COD. (Chemical Oxygen Demand)

ה- COD הכללי של התשטיפים מגיע בדרך כלל עד  4,000 ppm

לפעמים ה- COD  גבוה יותר שכן יש חומרי הדברה שמתלווים להם חומרים ביולוגיים המעלים את העומס האורגני של השפכים. תשטיפים אלה צריכים לעתים לעבור טיפול מקדים.

מטרת הטיפול במתקן "סנטינל" היא להוריד את ה- COD עד מתחת ל- 2,000 ppm שזה היום התקן להזרמה לביוב העירוני. בסופו של הטיפול שאנו מציעים יורד ה- COD אף ל: 1,500 ppm  ופחות.

פרמטרים נוספים להצלחת הטיפול ב"סנטינל"

הפרמטר החשוב ביותר להצלחת הטיפול הוא רעילות התשטיפים המטופלים. כיוון שהמים המטופלים מוזרמים לביוב העירוני והם עלולים להכיל חומרי הדברה שיפגעו במיקרו פלורה הטבעית של המט"שים (מתקני טיפול שפכים עירוניים). יש להקפיד להוריד את רעילות התשטיפים למינימום.

בדיקת שאריות חומרי הדברה היא בדיקה יקרה ועל כן אנו עוקבים אחרי הצלחת הטיפול במדד COD.

את השאריות של חומרי ההדברה בודקים אחת לתקופה על פי הנדרש על דגימה מורכבת.

פרמטרים נוספים הנמדדים בטיפול הם: pH, ריכוזי מלחים שונים כמו כלורידים, סולפטים, סודיום, BOD, ולעתים אף סריקת מתכות   ב- ICP.

חברת "סילון אקולוגיה בע"מ" מציגה תהליך סנטינל לטיפול בתשטיפים המכילים חומרי הדברה.

מקור התשטיפים האלה:

• שאריות חומרי ריסוס ומי שטיפת מטוסי ריסוס
• שאריות חומרי ריסוס ומי שטיפת טרקטורי ריסוס
• מפעלים לייצור חומרי הדברה
• שטיפת מיכלים שהכילו חומרי הדברה
• שטיפת ירקות ופירות בבתי אריזה.

הטיפול מבוסס על יצירת בוצה על ידי תוספת כימיקלים מיוחדים המותאמים למזהמים שבמים. השיטה מאפשרת טיפול במגוון רחב של מזהמים אורגניים ואי אורגניים ובתערובות שלהם.

פעילות המיתקן נשענת על ניסיון של למעלה מעשרים שנה של חברת WMEC באנגליה וברחבי אירופה. חברה זו מייצרת מתקנים וגם תומכת בכל הקשור לתפעול. ניסיונות שנעשו במעבדות בלתי תלויות ובאוניברסיטאות שונות הוכיחו את יעילות הטיפול ואת התאמתו לסילוק המזהמים השונים.

חברת "סילון אקולוגיה בע"מ" מייצגת את חברת WMEC בישראל ומפעילה את התהליך כבר מספר שנים בשפכים המכילים חומרי הדברה וגם בשפכים המכילים מתכות כבדות.

המתקן מיוצר באנגליה. הוא בנוי לטיפול מנתי מ- 1 מ"ק עד 10 מ"ק.

באפליקציות מסוימות ניתן להתקינו גם לטיפול רציף. למשל, בכמויות של 50 מ"ק ליממה ומעלה.

המתקן בנוי כך, שכל הכימיקלים המוספים מוספים אוטומטית ממיכלים מיועדים בתיזמון המתאים ובכמות המתאימה. המתקן מבוקר על ידי לוח בקרה וניתן להתאמה לכל יישום.

יתרון נוסף הוא, שהמערכת סגורה ואין אפשרות של שפיכת מים מזוהמים. למשל, Over Flow מתועל חזרה למיכל האיסוף.

שלבי התהליך:

• מילוי והפעלת ערבול.
• הוספת קואגולנט (אחד או שניים, תלוי במיתווה הטיפול)
• הוספת פלוקולנט
• הפסקת ערבול והמתנה להפרדת בוצה ממים.
• הוצאת המים על ידי משאבה דרך מתקן תיקון pH
• הוצאת הבוצה לשק סינון.

התהליך מתאים גם לאפליקציות אחרות כאשר הקואגולנטים והפלוקולנט מותאמים לזרם המטופל.

תמונה 1: מתקן הפיילוט. מסוגל לטפל במנות של 500 ליטר.

לתמונות נוספות >> 

לפני כל הצעה לטיפול יש לבצע בדיקות מעבדה. בדיקות המעבדה כוללות בחינת תגובת התשטיפים או השפכים לטיפול הפיסיקו כימי. לצורך זה אנו משתמשים ב- JAR TEST.

ציוד זה מאפשר הדמייה מעבדתית של התהליך התעשייתי לשלב ה"סנטינל". שימוש בקואגולנטים שונים, בפלוקולנטים שונים, בכמות המוספת, ב- pH שבו מתרחש התהליך ובסדר ההוספה, כל אלה נבדקים בשיטה זו במעבדה.

מטרת הבדיקות האלה היא למצוא את הכימיקלים הטובים ביותר לטיפול ובעלות הנמוכה ביותר האפשרית.

הפרמטרים להצלחה משתנים משפכים לשפכים אולם במקרה של תשטיפים המכילים חומרי הדברה הפרמטרים יהיו בין היתר: COD, רעילות, שאריות חומרי הדברה.

בניסוי המודגם בתמונה לעיל, מוצגים נסיונות שונים על תשטיפים המכילים חומרי הדברה. בניסוי הוכנסו 3 סוגים של קואגולנטים. את ההבדלים בתוצאה ניתן לראות בתמונה. כמובן, שבמבט ראשון, התוצאה בכוס השמאלית נראית הטובה ביותר. אולם רק אחרי בדיקות כימיות מתאימות ניתן לאמר בוודאות אם הרכב השפכים המטופלים הוא אכן עומד בקריטריונים.

]]> https://www.silon.co.il/?feed=rss2&p=303 0 https://www.silon.co.il/?p=295 https://www.silon.co.il/?p=295#comments Wed, 29 Feb 2012 11:08:33 +0000 ‫katcontrol‬ http://www.silon.co.il/?p=295

חברת סילון אקולוגיה בע"מ מציגה מתקן לטיפול בשפכי תעשייה שונים ובמיוחד בתשטיפים המכילים חומרי הדברה. מקור התשטיפים המכילים חומרי הדברה הוא: מטוסי ריסוס, טרקטורי ריסוס, מפעלים לייצור חומרי הדברה,  ושטיפת ירקות ופירות בבתי אריזה או במפעלי מזון.

הטיפול המוצע, מבוסס על יצירת בוצה על ידי תוספת כימיקלים מיוחדים המותאמים למזהמים שבמים. השיטה מאפשרת טיפול במגוון רחב של מזהמים אורגניים ואי אורגניים ובתערובות שלהם. התאמת הכימיקלים נעשית על ידי נסיונות מוקדמים במעבדה והרצת פיילוט בשטח, על פי הצורך או הדרישה של הלקוח.

פעילות המיתקן נשענת על ניסיון של למעלה מעשרים שנה של חברת WMEC באנגליה וברחבי אירופה. חברה זו מייצרת מתקנים וגם תומכת בכל הקשור לתפעול. חברת "סילון אקולוגיה בע"מ" מייצגת את חברת WMEC בישראל ומפעילה את התהליך כבר מספר שנים, בין היתר גם בשפכים המכילים חומרי הדברה.

הטיפול נשען על מתקן "סנטינל" שהוא לב התהליך. מתקן סנטינל מבצע תהליך פיסיקו כימי. הוא מכיל מפריד קוני, משאבות למינון הכימיקלים השונים, מערבל מכני ומערכת בקרה המפקחת על התהליך.

לאחר לימוד הטכנולוגיה על ידי סילון אקולוגיה בע"מ והפעלתה במשך מספר שנים, הוסף למערכת הסנטינל עוד שלב של UF (Ultra Filtration) לשיפור איכות השפכים המטופלים המכילים חומרי הדברה.  שלב זה מרחיק את שאריות חומרי ההדברה שנותרו לאחר השלב הפיסיקו -כימי, ומרחיק גם חלק מהמלחים שבמים.

תוספת שלב UF נחוצה במיוחד בשפכים המכילים חומרי ריסוס של פרדסים המעלים את רמת ה- COD שבתשטיפים פי 2 ו-3. מטרת הוספת שלב זה הייתה לצמצם את השימוש בפחם פעיל, הנחוץ בשלב הליטוש.

תהליך הטיפול

שלב ראשון: שלב פיסיקו כימי           

בשלב זה מוסיפים למים קואגולנט (איאורגני). קואגולנט זה גורם להפרעה בשווי המשקל החשמלי של החלקיקים שבמים וגורם להתחלה של הפתתה. לאחר בחישה של מספר דקות מוסיפים Lime (סיד) בכמות כזו שתתאים להעלאת ה- pH מעל 10.0 לבסוף מוסיפים פולימר (פלוקולנט) הקושר את התלכידים שנוצרו וגורם להם להתאחד לפתיתים גדולים השוקעים לתחתית הקונית של המיכל. המים הנקיים עוברים דרך משאבה למיכל ביניים.

הבוצה יורדת בגרביטציה לשק סינון התלוי על מאצרה. המים המסתננים מהבוצה חחוזרים לבור האיסוף של השפכים. בספיקות גבוהות של תשטיפים, ניתן להעביר את הבוצה לסחיטה, באחת השיטות המקובלות לצורך זה.

שלב שני: סינון ב- UF

המים עוברים סחרור דרך ממברנות UF להרחקת החומרים האורגניים המומסים שנשארו במים אחרי השלב הפיסיקו כימי. בתהליך הסינון יוצא זרם מים מטופלים נקיים העובר למיכל אחסון שני וזרם רכז החוזר ומסתחרר עד שמתרכז לכדי 12%- 10% מנפחו ההתחלתי.

הממברנות עוברות תהליך הכנה לפני התקנתן ותהליכי נקיון (CIP)  אחת לשבוע כל פי תוכנית ניקוי שנקבעה.

שלב שלישי: ליטוש על פחם פעיל

שלב זה משמש לליטוש המים הנקיים היוצאים משלב ה- UF וזאת על מנת להבטיח סילוק סופי של חומרי הדברה. הפחם הפעיל סופח את החומרים הללו.

הפחם הפעיל מוחלף אחת לשלושה חודשים תלוי ברמת חומרי ההדברה במים המטופלים ובגודל עמודת הפחם.

להלן מספר תוצאות אנליטיות לתשטיפים המטופלים.

טבלה 1: בדיקות אנליטיות בשלבי התהליך השונים

כמו כן נבדקו שאריות חומרי הדברה בשיטת GCMS

טבלה 2: תוצאות מדגמיות של שאריות חומרי הדברה אחרי טיפול: כל הערכים במג/ליטר

טבלה 3: סיכום שאריות חומרי הדברה בשלבים השונים של התהליך בניסוי שבוצע ב- 2009

כבר אחרי השלב הראשון יש סילוק של למעלה מ- 90% מחומרי ההדברה.

יתרונות השימוש במיתקן:

• טיפול בתשטיפים עד לרמה המאפשרת הזרמתם לביוב או לשימוש חוזר.
• כמות הבוצה הנשארת קטנה, וניתנת לסילוק קל ובטוח לאתר מורשה.
• קל ופשוט לתפעול, ידני או אוטומטי. צורך מעט חשמל בחיבור חד פזי.
• כימיקלים פשוטים שאינם נחשבים למזהמים: כמו סיד.
• ניתן לשלב את המתקן בכל תהליך טיפול שפכים הקיים במפעל.
• ניתן לקבל את המתקן בכל נפח נדרש.

איכות התשטיפים המטופלים

איכות התשטיפים המטופלים נקבעת על ידי אנליזות כימיות של הרכבם ועמידה בתנאי הרשויות השונות.

דוגמא: טיפול בתשטיפים המכילים חומרי הדברה בשלושה שלבים: שלב 1 "סנטינל" שהוא שלב פיסיקו כימי, השלב 2 סינון דרך ממברנות ושלב 3 ליטוש על גבי פחם פעיל.

בטבלה מוצגת דוגמא של בדיקת שאריות חומרי הדברה שבוצעו על תשטיפים לפני, במשך ואחרי הטיפול.

התוצאות הן מתהליך אחד שבוצע מתחילתו עד סופו על אותם תשטיפים.

חומרי ההדברה בתשטיפים מונים עשרות סוגים של חומרים מונעי מחלות עלים, גורמי שילוך, מונעי גידול עשבים ועוד.

את שאריות חומרי ההדברה בודקים בשיטת GC-MS. שיטה זו מזהה את החומרים השונים שבדגימה הן בסוגם והן בכמותם.

לצורך מעקב אחר תהליך הטיפול בצענו סיכום כללי של ס"כ חומרי ההדברה שבדגימה בכל שלב ושלב של הטיפול.

כפי שניתן לראות בתהליך הזה מצליחים להרחיק מעל 98% מחומרי ההדברה.

בטבלה הנ"ל דוגמא של תוצאות בדיקות נוספות שבוצעו על תשטיפים מטופלים.

התוצאות הן משנת 2009 כאשר הבדיקות בוצעו לפחות פעם בחודש.

המספרים הם ממוצע של הבדיקות שנעשו במשך 6 חודשים.

כל הבדיקות מבוצעות במעבדות מוסמכות.

(*) לעתים ה- COD ההתחלתי גבוה יותר. צריך אז לבצע טיפול מקדים או ליטוש מורכב יותר.

     במקרים כאלה, מהלך הטיפול נבדק במעבדה ומשתנה בהתאם לתוצאות.

(**) בדיקת רעילות מבוססת על בדיקות  BOD במיהולים שונים של השפכים המטופלים.

 יחידת המידה לצורך הבדיקה היא EC50 (Effective Concentration 50%).

ניתוח תוצאות – ככל שה- EC50  יתרחש בתמיסה מדוללת יותר, כך התמיסה רעילה יותר.

הערכים המקובלים לקביעת רעילות התמיסה הם:

• EC50 נמצא בתמיסה של 1% (דילול פי 100) – השפכים רעילים ביותר.
• EC50 נמצא בתמיסה של 10% (דילול פי 10) – השפכים רעילים.
• EC50 נמצא בתמיסה של 50% (דילול פי 2) – השפכים חשודים. יש צורך בבדיקות נוספות.

הבוצה נוצרת בשלב הפיסיקו כימי. כמות הבוצה תלויה בריכוז המזהמים שבתשטיפים אך מנסיוננו אין היא עולה על 5% משקלי מס"כ משקל התשטיפים שטופלו. כלומר על כל מ"ק תשטיפים יש  מקסימום  50 ק"ג בוצה. הבוצה מועברת לשקי סינון גדולים ושם הם מונחים עד שמתמלאים. תוך כדי זמן זה הבוצה גם מתייבשת כך שמשקלה פוחת עוד יותר.

הבוצה המיובשת מועברת לרמת חובב. היא נבדקת במעבדת שירותי איכות הסביבה ברמת חובב לכל משלוח ורק אז מותרת לפריקה שם.

הבוצה מכילה את חומרי ההדברה והתוספים אך הם במצב מיוצב שהוא מצב לא פעיל ולכן אינם נחשבים לחומרי הדברה. יחד עם זה מאחר ורמת החומר האורגני בהם גבוהה מעל סף מסוים (על פי קריטריונים של שרותי איכות סביבה) הם מיועדים לשריפה ולא להטמנה.

הרכב הבוצה משתנה מעט בהתאם לשינויים בתשטיפים המטופלים ועל כן יש לבדוק כל משלוח.

חברת סילון אקולוגיה בע"מ מטפלת גם בסילוק הבוצה מול החברה לשירותי איכות הסביבה ברמת חובב.

לתמונות נוספות >>