טיפול בשפכים חקלאיים

חברת סילון אקולוגיה בע"מ מציגה מתקן לטיפול בשפכי תעשייה שונים ובמיוחד בתשטיפים המכילים חומרי הדברה. מקור התשטיפים המכילים חומרי הדברה הוא: מטוסי ריסוס, טרקטורי ריסוס, מפעלים לייצור חומרי הדברה,  ושטיפת ירקות ופירות בבתי אריזה או במפעלי מזון.

הטיפול המוצע, מבוסס על יצירת בוצה על ידי תוספת כימיקלים מיוחדים המותאמים למזהמים שבמים. השיטה מאפשרת טיפול במגוון רחב של מזהמים אורגניים ואי אורגניים ובתערובות שלהם. התאמת הכימיקלים נעשית על ידי נסיונות מוקדמים במעבדה והרצת פיילוט בשטח, על פי הצורך או הדרישה של הלקוח.

פעילות המיתקן נשענת על ניסיון של למעלה מעשרים שנה של חברת WMEC באנגליה וברחבי אירופה. חברה זו מייצרת מתקנים וגם תומכת בכל הקשור לתפעול. חברת "סילון אקולוגיה בע"מ" מייצגת את חברת WMEC בישראל ומפעילה את התהליך כבר מספר שנים, בין היתר גם בשפכים המכילים חומרי הדברה.

הטיפול נשען על מתקן "סנטינל" שהוא לב התהליך. מתקן סנטינל מבצע תהליך פיסיקו כימי. הוא מכיל מפריד קוני, משאבות למינון הכימיקלים השונים, מערבל מכני ומערכת בקרה המפקחת על התהליך.

לאחר לימוד הטכנולוגיה על ידי סילון אקולוגיה בע"מ והפעלתה במשך מספר שנים, הוסף למערכת הסנטינל עוד שלב של UF (Ultra Filtration) לשיפור איכות השפכים המטופלים המכילים חומרי הדברה.  שלב זה מרחיק את שאריות חומרי ההדברה שנותרו לאחר השלב הפיסיקו -כימי, ומרחיק גם חלק מהמלחים שבמים.

תוספת שלב UF נחוצה במיוחד בשפכים המכילים חומרי ריסוס של פרדסים המעלים את רמת ה- COD שבתשטיפים פי 2 ו-3. מטרת הוספת שלב זה הייתה לצמצם את השימוש בפחם פעיל, הנחוץ בשלב הליטוש.

 

תהליך הטיפול

שלב ראשון: שלב פיסיקו כימי           

בשלב זה מוסיפים למים קואגולנט (איאורגני). קואגולנט זה גורם להפרעה בשווי המשקל החשמלי של החלקיקים שבמים וגורם להתחלה של הפתתה. לאחר בחישה של מספר דקות מוסיפים Lime (סיד) בכמות כזו שתתאים להעלאת ה- pH מעל 10.0 לבסוף מוסיפים פולימר (פלוקולנט) הקושר את התלכידים שנוצרו וגורם להם להתאחד לפתיתים גדולים השוקעים לתחתית הקונית של המיכל. המים הנקיים עוברים דרך משאבה למיכל ביניים.

הבוצה יורדת בגרביטציה לשק סינון התלוי על מאצרה. המים המסתננים מהבוצה חחוזרים לבור האיסוף של השפכים. בספיקות גבוהות של תשטיפים, ניתן להעביר את הבוצה לסחיטה, באחת השיטות המקובלות לצורך זה.

 

שלב שני: סינון ב- UF

המים עוברים סחרור דרך ממברנות UF להרחקת החומרים האורגניים המומסים שנשארו במים אחרי השלב הפיסיקו כימי. בתהליך הסינון יוצא זרם מים מטופלים נקיים העובר למיכל אחסון שני וזרם רכז החוזר ומסתחרר עד שמתרכז לכדי 12%- 10% מנפחו ההתחלתי.

הממברנות עוברות תהליך הכנה לפני התקנתן ותהליכי נקיון (CIP)  אחת לשבוע כל פי תוכנית ניקוי שנקבעה.

שלב שלישי: ליטוש על פחם פעיל

שלב זה משמש לליטוש המים הנקיים היוצאים משלב ה- UF וזאת על מנת להבטיח סילוק סופי של חומרי הדברה. הפחם הפעיל סופח את החומרים הללו.

הפחם הפעיל מוחלף אחת לשלושה חודשים תלוי ברמת חומרי ההדברה במים המטופלים ובגודל עמודת הפחם.

להלן מספר תוצאות אנליטיות לתשטיפים המטופלים.

טבלה 1: בדיקות אנליטיות בשלבי התהליך השונים

כמו כן נבדקו שאריות חומרי הדברה בשיטת GCMS

טבלה 2: תוצאות מדגמיות של שאריות חומרי הדברה אחרי טיפול: כל הערכים במג/ליטר

טבלה 3: סיכום שאריות חומרי הדברה בשלבים השונים של התהליך בניסוי שבוצע ב- 2009

כבר אחרי השלב הראשון יש סילוק של למעלה מ- 90% מחומרי ההדברה.

יתרונות השימוש במיתקן:

  • טיפול בתשטיפים עד לרמה המאפשרת הזרמתם לביוב או לשימוש חוזר.
  • כמות הבוצה הנשארת קטנה, וניתנת לסילוק קל ובטוח לאתר מורשה.
  • קל ופשוט לתפעול, ידני או אוטומטי. צורך מעט חשמל בחיבור חד פזי.
  • כימיקלים פשוטים שאינם נחשבים למזהמים: כמו סיד.
  • ניתן לשלב את המתקן בכל תהליך טיפול שפכים הקיים במפעל.
  • ניתן לקבל את המתקן בכל נפח נדרש.